תל חי 2015

שלושה ימי התנתקות מהיום-יום. הקרמיקה היא רק תירוץ (אבל תירוץ טוב).
נוסעת צפונה לסימפוזיון קרמיקה. חגיגה.
נפגשת עם ׳חברות לחומר׳ שם אנחנו מפטפטות פטפוטי קרמיקה.
מתייעצות, מחליפות מתכונים, מספרות מה קורה בסטודיו, מקשיבות ומספרות.
נהנות מהחופש, מלצאת לאכול יחד ומלשתות קפה של בוקר.
לפעמים זה אפילו החלק היותר משמעותי ממה שמתרחש על הבמה.

ועל הבמה, כמו תמיד, שלושה אמנים שמגיעים מחו״ל, מביאים איתם כל אחד בדרכו שלו משהו מיוחד.
הם עובדים ותוך כדי נוצרת דינמיקה בה הם חולקים איתנו את הוויתם, תפיסת עולמם ואת מקומם כאמני קרמיקה. לעיתים הטכניקה של האמן ׳תופסת׳ ומגלה משהו חדש ומפתיע ולפעמים דווקא האישיות שלו או שלה היא המרתקת.

שלושת האמנים שהגיעו השנה היו:
Bennet Bean – אמן אמריקאי
Sara Moorrhous – אמנית בריטית
Nuala O'Donovan – אמנית אירית

במקביל מציגים את תהליך העבודה שלהם גם שני אמני קרמיקה ישראלים צעירים שחולקים עם הקהל את תהליך העבודה שלהם.

השנה הציגו:
נועה אלמגור בן דור ודימה גורביץ׳.

תמונות והרחבות על האמנים:
Sara Moorrhous – מתוך אתר אגודת אמני קרמיקה בישראל:
״אמנית קרמיקה אנגליה מתגוררת ב Cardiff, בעלת תואר PhD Ceramics מאוניברסיטת UWIC School of Art and Design, Cardiff

Moorrhouse החלה לחקור ולפתח את עבודתה מבחינת צבע ותפיסה מרחבית ב- 2003 עם לימודיה לתואר שני והמשיכה במחקר במהלך לימודי הדוקטורט. במחקרה בחנה את הדרכים שבהן מרחבי נוף משתנים בהתאם לצבעים המשתנים של עונות השנה, מזג אוויר, זמן ועיבודים חקלאיים. הגילוי כי הצבעים מתנהגים באופן שונה על פני מרחב תלת-ממדי מאשר על משטח דו-ממדי, הביאו אותה לחקור ולפתח את תגובתה האינטואיטיבית לסצנות נוף, צבע וצורה וליישם את מסקנותיה על קערות החומר, אותן היא יוצרת. אלה משמשות עבורה "משטח קנבס" לציורים לסצנות נוף משתנות, באמצעות הגודל, העומק הצורה והצבע.״

orit_ben_arie_TelHai_19orit_ben_arie_TelHai_6orit_ben_arie_TelHai_21

Bennet Bean – מתוך אתר אגודת אמני קרמיקה בישראל:
״אמן קרמיקה אמריקאי מתגורר ב- Blairstown, New Jersey בעל תאר ראשון באמנות מאוניברסיטת  Iowa ותאר שני מ- Claremont Graduate University. מאז 1979, בעל סטודיו עצמאי. Bean עוסק במגוון רחב של מדיות באמנות כולל פיסול באבן, ציור, מתכות יקרות, צמר ואריגת משי, נייר וקלף. עיקר עיסוקו הוא יצירה בחומר וציור על כלים והוא ידוע בעיקר בזכות קערות החרס בטכניקת שריפת בור ופיתוח מספר רב של טכניקות עיטור המבוצעות לאחר השריפה. עבודותיו מוצגות בגלריות רבות ובאוספים של מוזיאונים גדולים ברחבי ארה"ב, כולל מוזיאון ויטני לאמנות אמריקנית ואוסף האמנות של הבית הלבן.״
orit_ben_arie_TelHai_22orit_ben_arie_TelHai_25orit_ben_arie_TelHai_24orit_ben_arie_TelHai_23orit_ben_arie_TelHai_16

 Nuala O'Donovan  – מתוך אגודת אמני קרמיקה בישראל:
״אמנית קרמיקה אירית מתגוררת ב Cork, בעלת תאר BA בעיצוב מאוניברסיטת Middlesex U.K. ותאר MA מ – Crawford College of Art and DesignO'Donovan היא פסלת המשלבת בעבודותיה תבניות וצורות רגילות וקבועות עם מאפיינים של דפוסים וצורות מן הטבע, שאינם סדירים וקבועים. העבודות מאד מורכבות וכול אחד מהפרטים נעשה בנפרד, בבניה איטית הנמשכת לאורך שבועות וחודשים. הצורות הסופיות הן תוצאה של תגובה אינטואיטיבית לכיוון שהעבודה עצמה מפתחת ולחוסר הרגולריות של מרכיביה״
orit_ben_arie_TelHai_20

דימה גורביץ׳ – מדגים כיצד מכינים תבנית לכפות ידיים.

orit_ben_arie_TelHai_29

נועה אלמגור בן דור – מדגימה הכנת מיכלים על האובניים.orit_ben_arie_TelHai_32

מקווה שנהנתם מהטיול הקצר והתמונות שהבאתי איתי מזווית מבטי.
מוזמנים להשאיר רשמים.
להתראות, אורית

מודעות פרסומת

כלים שנעשו באהבה

כבר שנה שאנחנו בארץ ו- 7 חודשים מאז שהתחלתי לעבוד וללמד בסטודיו.
במקום בו אני נמצאת היום אני מרגישה ש…כן, אנשים רוצים כלים שנעשו באהבה.
כלים שנעשו במגע יד, שכל אחד הוא מיוחד, דומים ושונים אך משתלבים יחדיו.
כיף לתת אותם במתנה, נעים להשתמש בהם ביום- יום וכיף להגיש בהם אוכל כשמארחים.

וכשאני מתכוונת לכלים שנעשו באהבה אני לא מתכוונת רק לכלים שאני יוצרת.
אני מתכוונת בהתבוננות רחבה יותר – אני מתכוונת גם לכלים ומוצרים של יוצרים אחרים שנעשו 100% בעבודת יד.
יש שינוי, אני בהחלט מרגישה אותו.
אני חושבת שהיום, יותר מבעבר, אנשים מעריכים ומחפשים חפצים שיד היוצר נגעה בהם.
שיש בהם אוטנטיות ואישיות.
שנעשו באיטיות ותשומת לב שאינה אופיינית למפעל ייצור.
חפצים שיוצרו כאן, במרחק נגיעה, ולא שטו אלפי קילומטרים באונייה.

כשמגיעים אליי לסטודיו אני אוהבת שמרימים את הכלים ומרגישים אותם.
מניחים על השולחן, בודקים ומדמיינים איך הכלי יראה בבית, איך הוא ישלב עם שאר החפצים.

מעט לפני החג הגיעו אליי לסטודיו שלוש בנות מקסימות, מיכל מונטג, דנה כרמי טובי ומיכל גיטרמן, שלושתן מעצבות פנים שחברו יחד והקימו בלוג בשם Design Talk שכולו יופי והשראה. מאד התרגשתי מכך שהן בחרו בכלים שלי כהצעה שלהן לסידור שולחן החג ובכלל. והן גם כתבו וערכו תמונות ושני סרטונים פשוט מקסימים! (תודה לכן שוב) – אז שווה לכם להציץ: ״שולחן חדש לשנה החדשה!״

orit_ben_arie_light_blue_cup_4 DSC_0339

והנה שני סרטונים צבעוניים ושמחים שנעשו כאמור על ידי בנות הבלוג Designtalk:



orit_ben_arie_small_flowers_plate_7DSC_0330orit_ben_arie_blue_print_bowl2_4

orit_ben_arie_cheesboard_4

 

 

orit_ben_arie_big_colander_2 orit_ben_arie_big_colander_1orit_ben_arie_big_blue_jar_6 DSC_0284_2orit_ben_arie_cobalt_bowl_4מי שימח לקבל עדכונים מהסטודיו שלי ובכלל – מוזמן להירשם כעוקב של הבלוג.
זה פשוט וקל.
שיהיה לכולנו ׳אחרי החגים׳ שמח ובעיקר שתהייה שנה שקטה ומלאה ביצירה.
אורית.

לקום ללמד וללמוד

לעמוד על שתי הרגליים.
להתסכל אחורה אבל רק בהצצות קטנות.
הרי העתיד נמצא כאן, בארץ שלנו.
הסטודיו שלי מתחיל לקבל חיים להתמלא ביצירה.
המצלמה שנשארה כמה חודשים בתיק שוב נשלפת – בבית, בטיולים, עם משפחה וחברים.

הג׳ט לג המנטלי מתחיל ליישר קו עם המציאות.

אחת מתחושות הבטן שלי הובילה אותי לפתוח את הסטודיו גם לתלמידים.
הרגשתי שעכשיו זה נכון, זה מתאים.
ללמד וללמוד. שניהם שלובים יחד.

את הפוסט הזה אני מקדישה לתלמידות היקרות שלי (כרגע יש רק תלמידות ונורא מחכה שיגיע גם תלמיד…)
שהחליטו להקדיש לעצמן זמן ולהגיע אליי לסטודיו בשביל ללמוד וליצור.

בחיים מהירים והגדושים בהצעות זה לא מובן מאליו לבחור דווקא בעבודה בחומר.
מי שמגיע אליי לשיעורים לומד ש׳טיימינג׳ זה אחד הדברים הכי משמעותיים בעבודה עם החומר.
אי אפשר להאיץ בו ואי אפשר לאלץ אותו. למרכז אותו זה לא דבר פשוט…
צריך ללמוד ׳לקרוא׳ אותו ולהבין שיש דברים שאינם בשליטתנו.
הדרך עד לתוצאה ארוכה, רצופת שינויים והפתעות.
זה אינו תחום של 100% ידיעה ובטחון בתוצאה. יש הפתעות טובות או טובות פחות.
ממש (אבל ממש…) בדומה לחיים עצמם.

מחודש ינואר המדפים בסטודיו מתקשטים בעבודות של התלמידות לצד העבודות שלי.
המדפים מתמלאים, עבודות נכנסות לתנור לשריפה ראשונה, יוצאות, אח״כ נכנסות לשריפת הגלזורה ונלקחות כל אחת לביתה שלה.
בין לבין הספקתי מעט לצלם – וכאן תוכלו לראות את כל היופי הזה.

תהנו, ומוזמנים להירשם ברישום ממש פשוט וקל ולקבל למייל הודעה וקישור לכל פוסט חדש.

והנה כאן כל הפרטים על שיעורי הקרמיקה בסטודיו שלי בכפר מרדכי:
https://oritbenarie.wordpress.com/חוג-קרמיקה/

IMG_20150224_111020_resized_5

orit_ben_arie_ceramic_class_1

orit_ben_arie_ceramic_class_3

orit_ben_arie_ceramic_class_4

orit_ben_arie_ceramic_class_7

orit_ben_arie_ceramic_class_8

orit_ben_arie_ceramic_class_2

אתר |  פייסבוק |  צילום |  Etsy

ג'ט לג מנטלי

נחתנו. מה זה נחתנו… התרסקנו…
לחום, לג'ט לג, לסוף החופש הגדול, להפסקת אש שהתחלפה בימי מלחמה אחרונים.

ברקלי (אהובתי) נראתה לי כמו חלום רחוק. מה זה רחוק… רחוק ולא מציאותי…
היתה לי הרגשה כאילו העירו אותי, נטולת זמן, לאותו מקום מוכר, לאותו הבית, לאותם רהיטים ישנים ואהובים.
כאילו עשו 'קאט' בסרט (וזה היה סרט טוב…) וזרקו אותי אל העבר שהוא בעצם העתיד שלי.
מפה אני אמורה לקום ולהתחיל מחדש, למצוא את עצמי, להגשים, לגדל משפחה, לגדול בעצמי, לאקלם ולהתאקלם.

הג'ט לג הפזיולוגי חלף לו ונשכח אחרי שבוע.
אך מה עם הג'ט לג המנטלי?
שבועות ארוכים הרגשתי שזו ממש הגדרה מושלמת למצב.
החיים שלנו הרי התהפכו – לא רק בשעות, אלא בכל כך הרבה דברים אחרים.

אתם בוודאי מכירים שכשאתם חוזרים מטיול, המראות והריחות חוזרים יחד אתכם.
מלווים אתכם עוד קצת, ואז מתפוגגים אל המציאות.
אצלי כל אלו לא באו איתי. חזרתי נטולת זיכרון. לא ריחות, לא מראות, לא הרגשות.
דווקא רציתי שילוו אותי וישחררו אותי לאט לאט, כמו תמיד.

הפעם, יש לי הרגשה, הולך לקרות תהליך הפוך – הזכרונות לאט לאט יחזרו וישטפו.

נחתנו.
נחתנו כמשפחה גם להרבה דברים טובים ומפנקים.
לים חמים ונעים עם חול רך וזהוב.
לאוכל טעים שאנחנו אוהבים ואליו התגעגענו.
לשבילי העפר והפרדסים מאחורי הבית.
למשפחה וחברים.
לשפה שלנו.
לתרבות המוכרת.

ומה איתי? אני נחתתי אל נקודת הזינוק שלי החדשה שלי.
הסטודיו כבר נקי וגם המחשבות מתבהרות.
אז (יאלה) תאחלו לי בהצלחה.

אורית

נ.ב, בתוך מרוץ ההסתגלות אין לי כמעט זמן לשלוף את המצלמה ואני מסתפקת בנתיים במה שמצלת הנייד יכולה להפיק. מקווה שעדיין תהנו 🙂

מטיילים בשביל מאחורי הבית.

מטיילים בשביל מאחורי הבית.

orit_ben_arie_welcome_home_19

orit_ben_arie_welcome_home_3

orit_ben_arie_welcome_home_5

בונים סוכה אחרי שלוש שנים

מקבלים את החגים בברכה

מקבלים את החגים בברכה

נהנים מהחום של סוף אוגוסט

נהנים מהחום של סוף אוגוסט

חפצים ישנים שאוכסנו מתערבבים עם החדשים שהבאנו איתנו

חפצים ישנים שאוכסנו מתערבבים עם החדשים שהבאנו איתנו

שלום כיתה א', ד' וגן ט.ט.חובה

שלום כיתה א', ד' וגן ט.ט.חובה

מישהו צריך לסדר את הארגזים...

מישהו צריך לסדר את הארגזים…

הסטודיו שחיכה בסבלנות

הסטודיו שחיכה בסבלנות

orit_ben_arie_welcome_home_4

כבר חורף ואנחנו נהנים מפירות העצים שגדלו

מוזמנים להירשם כקוראים, זה ממש פשוט, וגם להשאיר תגובה.
זה תמיד משמח.

קליפורניה יקירתי, ברקלי אהובתי

קליפורניה יקירתי, ברקלי אהובתי,
הגיע הזמן להיפרד.

היית לי בית במשך שלוש שנים מופלאות,
נתת לי כל כך הרבה, בלי שאת בכלל יודעת כמה.
עזרת לי לנקות הרבה רעשי רקע.
משהו בך עורר בי את הרצון ליצור שוב, בעיקר בשביל עצמי.
חידדת אצלי דברים שהיו זקוקים להבהרה נוספת.

לא הכל היה פשוט,
אלפי קילומטרים מהמקום שלנו ומהתרבות שלנו,
מהר מאד הבנו שלא מספיק שמדברים אנגלית, צריך לדבר 'אמריקאית',
נתקלנו לא פעם בחומות תרבות שנתנו לנו לחוש כמה אנחנו זרים,
כמה כנראה לעולם לא נהייה שייכים.

קליפורניה יקירתי, ברקלי אהובתי.
הגיע הזמן להיפרד. וזה לא פשוט.

הבית שהיה שלנו במשך שלוש שנים מתרוקן ונארז לארגזים,
חפצים נמכרים או נמסרים למי שחפץ בהם.
הקירות שוב ריקים ומהדהדים כבר געגוע.
עברנו כאן הרבה.
אנחנו שוב בנקודת התחלה כלשהי.
אבל יהיה טוב – נכון?…

בימים בהם הארץ שלנו סוערת וכואבת,
שולחת תקווה לימים של שקט שיגיעו במהרה.

להתראות בארץ.
אורית_DSC1062

2014-07-27 12.15.40_1

חנות שרוצים ממנה הכל

לפעמים צריך לחלום חלומות ולפעמים צריך להעז.
וכשמחברים בין השניים – לפעמים חלום מתגשם.

כשהגענו לברקלי לפני כמעט שלוש שנים שוטטי לי ב – 4th street המקסים, שופע בחנויות מטריפות.
אך ללא ספק החנות 'The Gardener' שבתה את ליבי בכל מימד אפשרי –
בפאלטת הצבעים, באיכות, בחומריות, בנינוחות.
היא מיד קיבלה את התווית 'חנות שרוצים ממנה הכל'.

באותה התקופה הייתי במצב התבוננות, רחוקה שנות אור מכל מצב של יצירה או עשייה.
הייתי עסוקה בלאקלם שני ילדים בארץ זרה, להביא לעולם תינוקת ורודה ולהסתגל בעצמי
לשינוי שחל בחיים שלי, בחיים של כולנו כמשפחה.

באותם חודשים בטח שלא תארתי לעצמי (אולי רק קצת חלמתי) שיום אחד אסתובב לי באותה חנות בדיוק והכלים שלי יוצגו שם למכירה.

אחרי שנה וחצי של עבודה בסטודיו בתוספת עידודים מבן הזוג והסובבים אותי הרגשתי שזה הרגע הנכון
להציע את היצירה שלי מחוץ לגבולות האטסי (חנות האון-ליין שלי).
והנה זה הצליח… הזמינו ממני קולקציה של 6 עיצובים, שימכרו בחנויות.

חודש וחצי לפני שאנחנו חוזרים לארץ אני מוסרת את הכלים שלי לאחת החנויות הכי שוות והכי ידועות פה ברחבי המפרץ.
אין ספק שזה עושה לי צביטה בלב ומעלה תהיות.
האם פה כן הייתי יכולה להתפרס מהמקצוע שלי?
האם כאן הייתי יכולה לממש את עצמי בצורה מלאה יותר?
האם דווקא פה אני יכולה להיות שלמה יותר?
אלו שאלות עליהן כנראה אמשיך לחשוב בדרך למטוס…והן ינחתו איתי וילוו אותי לנצח.

את התהליך כולו תיעדתי במצלמה ובחשבון האינסטגרם שלי, הרגשתי שמשהו משמעותי עבורי קורה, והיה לי חשוב לתעד את התהליך.
קיבצתי כאן תמונות נבחרות מאחת התקופות הכי אינטנסביות (ומאושרות) בסטודיו.

הכלים אגב, כך על פי הדיווחים, מוצאים בתים חדשים בזריזות…
ואם לא היינו עולים לטיסה בחודש הבא אני מניחה שהייתי נכנסת לסטודיו ממש בקרוב לייצר את הקולקצייה הבאה.

לימים נוספים של יצירה.
מוזמנים מאד להצטרף ולהירשם כקוראים בבלוג שלי,
ובטח מוזמנים להשאיר רשמים ומחשבות…

אורית

orit_ben_arie_gardener_16

'The Gardener', מראה מבפנים

orit_ben_arie_gardener_1

orit_ben_arie_gardener_12

הקערות מקבלות תפנית אה-סימטרית בתוספת ידיות

orit_ben_arie_gardener_3

הקערות מודפסות ידנית בהדפסים שהכנתי בדפוס רשת

orit_ben_arie_gardener_4

orit_ben_arie_gardener_19

הכדורים הופכים לקופסאות ויקבלו את התווית Salt Cellars

orit_ben_arie_gardener_13

הכלים מחכים לטבילה בגלזורה

orit_ben_arie_gardener_14

Celadon Cup

orit_ben_arie_gardener_8

orit_ben_arie_gardener_15

הקערות בחנות, משתלבות בבעים והחומריות

orit_ben_arie_gardener_18

orit_ben_arie_gardener_17

Berry Bowls

orit_ben_arie_gardener_9

הערה

דרומה מכאן

דרומה מכאן נמצאים נופים מדבריים קסומים,
וגם עיר אחת מוארת והזויה במיוחד, הלא היא לאס וגאס (עליה אכתוב בנפרד).
זהו טיול מושלם לחורף הקליפורני שמאפשר טיול בטמפרטורות נוחות ונעימות במדבר, בדיוק כמו בארץ.

השקט של המדבר הוא כמובן אנטיתזה למה שקורה בתוך הרכב,
וכשמגיעים לחנייה כולנו 'נשפכים' החוצה באנחת רווחה.
יופי… קצת שקט…

חנייה ראשונה, פארק קטן ויפה במיוחד בשם Red Rock Canyon.

Image

Image

Image

ההרים נראים מגולפים וכשמתקרבים ונוגעים הם לגמרי חוליים ומתפוררים בין האצבעות.

חנייה שנייה, "עמק המוות".

Image

שם דרמתי והנוף לא פחות.
כל כך הרבה אנשים מתו כאן בתקופת 'הבהלה לזהב' בניסיון לחצות את העמק לכיוון מערב קליפורניה. קילומטרים על קילומטרים של נוף צחיח אך כלל לא מונוטוני. למדבר פנים רבות.

Image

Image

Image

Image

Image

Image

Image

Image

יצאנו מהפארק לקראת שקיעה והצלחנו לראות רק כשליש מהנקודות המומלצות שכולן היו יפות,
מיוחדות ושונות זו מזו.

הנקודה המדברית האחרונה נקראת גם היא: Red Rock Canyon, רק שהיא במדינת נוואדה.
אין צורך לחטט רגליים כדי להגיע במיוחד לפארק הקטן הזה למרות שהוא מאד יפה.
אך אם מצאתם את עצמכם במקרה בלאס וגאס עם ילדים, כמונו למשל, וגיליתים (באופן לא מפתיע)
שאין מה לעשות איתם בעיר האורות, כדאי לצאת לשם לנשום קצת אוויר ולהנות מהשקט.

Image

Image

 החלק המדברי של הטיול הסתיים בנסיעה ארוכה לכיוון סאן-דייגו,
מקווה שנהנתם.
מוזמנים להשאיר רשמים,
אורית.

'White Show'

זה היה מאד מרגש ומפתיע לקבל הזמנה להשתתף ב- White Show
ב- Fourth & Clay מ- Rae Dunn.
הכל קרה במן תזמון שגרם לי להחזיק אצבעות ששום דבר לא ישתבש.

ברשותכם, אחזור מעט אחורה בזמן…כשחזרתי לעבוד בסטודיו לפני כשנה וחצי, עקבתי בסקרנות אחרי הסטטוסים של Rae, קרמיקאית מקומית, המוכרת ומוכרת באופן ממש לא מקומי.
אחרי חודשים רבים הרגשתי כבר מספיק בטוחה לפנות אליה, לגלות לה את סקרנותי ולבקש לבוא לבקר אותה בסטודיו.
היא קיבלה אותי בברכה בסטודיו (המעלף שלה) והיתה לי שעה לפטפט ולהכיר אותה.

ובמקרה באותו זמן ב- Fourth & Clay  התחילו להתארגן למכירת החגים.
שלוש אמניות: Christa AssadJessica WertzJosie Jurczenia חולקות חלל משותף ומזמינות יוצרים מקומיים להשתתף במכירה.
Rae עד לפני קצת יותר משנה היתה גם היא שותפה בסטודיו הזה, עד שהחליטה שהיא רוצה חלל פרטי משלה, ונתנו לה את האפשרות להזמין יוצרים נוספים.
אז כבוד הוא לי (וגם כיף גדול) שהיא בחרה בי.

עניתי כמובן בחיוב להצעה שאסור לסרב לה אך ניצבתי מול לוח זמנים כמעט בלתי אפשרי…(הייתי אוטוטו לפני נסיעה לארץ לביקור).
ומי שידיו נגעו בחומר יודע שלוח זמנים צפוץ זה לא בדיוק כוס התה שלו.
אבל איכשהו עמדתי ביעד והעמדתי 6 פריטים לבנים מבלי ש'מרפי' מיודענו יגיע לביקור.

ערב הפתיחה היה שמח במיוחד עם מוסיקה חיה, ווידאו שהוקרן על קיר הסטודיו, שתייה ואוכל.
לא היה פשוט 'להתערבב' באנגלית עם קהילת יוצרים מגובשת, אבל זו היתה בהחלט חוויה.

הנה כמה תמונות מערב פתיחה:

Image

Image
צילום: Rae Dunn

Image

עבודות של Crystal Morey:
Image

עבודות של Amy Halko:
Image

בדרך זו התוודעתי ליצירתה של – Christa Assad, אחת מהשותפות בסטודיו.
כריסטה ביקרה בישראל פעמיים והעבירה כיתת אמן בגבעת חביבה.
היא מצהירה על עצמה כאוהדת ישראל וישראלים ומנהלת מערכת חברות טרנס אטלנטית עם כמה חברים לחומר מישראל.
כריסטה, פסלת מוכרת ומוערכת מאד והעבודות שלה מדברות ומעבירות אמירה מאד חזקה.
אולי אלו התכנים שקשורים בסכסוך, שמדברים אליי לצערי בקולות מוכרים, אך אני חושבת שהעבודות שלה מעניינות ומאתגרות מבחינת התכנים, החיבורים והטכניקות השונות בהן היא עובדת, באופן אוניברסלי.
ממליצה בחום להיכנס ולהקדיש כמה דקות לראות את העבודות שלה.

Image

Image

Image

והנה הכלים שלי:
Image

Image

Image

 בשבילי זו היתה חוויה מיוחדת ואני שמחה שאני אוספת אותה איתי להמשך הדרך.

מוזמנים להשאיר רשמים ולהתראות בפוסט הבא,

אורית

לבן זה שלג

שלג, שלג, שלג…
החורף השלג הגיע בנוכחות מרשימה לישראל. כך סיפרו לי התמונות.

אצלנו קר, אך נראה שאפילו הגשם פסח עלינו.
גיחה קצרה לכיוון Lake Tahoe סיפקה לנו את המפגש המיוחל.
לשני הבנים זו תמיד הנאה צרופה ואפשר לשכוח אותם לכמה שעות.
הקטנה לעומת זאת העדיפה להישאר במקום חם ברכב ולא חשב שום מחוייבות למפגש עם השלג.

תפסתי כמה רגעי יופי ושמחה.
תהנו,

אורית

תמונה

תמונה

תמונה

תמונה

תמונה

תמונה

תמונה

תמונה

תמונה

תמונה

תמונה

תמונה

מזמינה אתכם להירשם בקלות בחלונית מצד ימין ולקבל עדכונים ישר למייל.

פוסט פיסול # 2

תגיות

עוד סדרה קטנה של עבודות נולדה.

תמיד, אחרי שאני מסיימת משהו יש מן פחד כזה של אחרי. אז מה עכשיו.
האם יהיה המשך, האם משהו יצמח או שזה סוג של סוף.

החיבור בין הלבן לשחור מלווה אותי כבר תקופה.
אני מחליטה לבדוק את אפשרויות החיבור והבנייה בין שני החומרים.
בסדרה הזו אני יוצרת אובייקטים שיש בהם סממנים של כלי עבודה אך התכלית שלהם אינה ברורה.

כשפגשתי בסטודיו את ג'ו, שנותן הרצאות מרתקות על ההסטוריה של הקרמיקה (ושמגיע לו פוסט בפני עצמו), ביקשתי ממנו 'לתת מבט', רציתי לשמוע תגובה.
'אלו נראים כמו כלים של מכשפה'… כך הוא אמר לי.

אהבתי את מה שהוא אמר ושמחתי שהוא זיהה את מה שקיוויתי שיהיה בהם.
משהו מסתורי. חסר שימוש מציאותי.

מקווה שתהנו מהסיור,
ומוזמנים להשאיר רשמים.תמונה

תמונה

תמונה

תמונה

תמונה

תמונה