ג'ט לג מנטלי

נחתנו. מה זה נחתנו… התרסקנו…
לחום, לג'ט לג, לסוף החופש הגדול, להפסקת אש שהתחלפה בימי מלחמה אחרונים.

ברקלי (אהובתי) נראתה לי כמו חלום רחוק. מה זה רחוק… רחוק ולא מציאותי…
היתה לי הרגשה כאילו העירו אותי, נטולת זמן, לאותו מקום מוכר, לאותו הבית, לאותם רהיטים ישנים ואהובים.
כאילו עשו 'קאט' בסרט (וזה היה סרט טוב…) וזרקו אותי אל העבר שהוא בעצם העתיד שלי.
מפה אני אמורה לקום ולהתחיל מחדש, למצוא את עצמי, להגשים, לגדל משפחה, לגדול בעצמי, לאקלם ולהתאקלם.

הג'ט לג הפזיולוגי חלף לו ונשכח אחרי שבוע.
אך מה עם הג'ט לג המנטלי?
שבועות ארוכים הרגשתי שזו ממש הגדרה מושלמת למצב.
החיים שלנו הרי התהפכו – לא רק בשעות, אלא בכל כך הרבה דברים אחרים.

אתם בוודאי מכירים שכשאתם חוזרים מטיול, המראות והריחות חוזרים יחד אתכם.
מלווים אתכם עוד קצת, ואז מתפוגגים אל המציאות.
אצלי כל אלו לא באו איתי. חזרתי נטולת זיכרון. לא ריחות, לא מראות, לא הרגשות.
דווקא רציתי שילוו אותי וישחררו אותי לאט לאט, כמו תמיד.

הפעם, יש לי הרגשה, הולך לקרות תהליך הפוך – הזכרונות לאט לאט יחזרו וישטפו.

נחתנו.
נחתנו כמשפחה גם להרבה דברים טובים ומפנקים.
לים חמים ונעים עם חול רך וזהוב.
לאוכל טעים שאנחנו אוהבים ואליו התגעגענו.
לשבילי העפר והפרדסים מאחורי הבית.
למשפחה וחברים.
לשפה שלנו.
לתרבות המוכרת.

ומה איתי? אני נחתתי אל נקודת הזינוק שלי החדשה שלי.
הסטודיו כבר נקי וגם המחשבות מתבהרות.
אז (יאלה) תאחלו לי בהצלחה.

אורית

נ.ב, בתוך מרוץ ההסתגלות אין לי כמעט זמן לשלוף את המצלמה ואני מסתפקת בנתיים במה שמצלת הנייד יכולה להפיק. מקווה שעדיין תהנו 🙂

מטיילים בשביל מאחורי הבית.

בונים סוכה אחרי שלוש שנים

מקבלים את החגים בברכה

נהנים מהחום של סוף אוגוסט

חפצים ישנים שאוכסנו מתערבבים עם החדשים שהבאנו איתנו

שלום כיתה א', ד' וגן ט.ט.חובה

מישהו צריך לסדר את הארגזים…

הסטודיו שחיכה בסבלנות

כבר חורף ואנחנו נהנים מפירות העצים שגדלו

מוזמנים להירשם כקוראים, זה ממש פשוט, וגם להשאיר תגובה.
זה תמיד משמח.